Gourgeous Rental Apartment for your exclusive Vacation in Old Yafo-Tel Aviv Israel:  Whether you travel to Israel for business or pleasure, the apartment can be rented for any length of time at the most affordable and competitive rates. A gorgeous Two Bedroom Apartment40 Sqm Balcony, situated in the exclusive part of Tel Aviv -Yafo in a quiet residential area in Old Yafo right next the Flea Market.  Just a few minutes walk from the beautiful beaches of Tel Aviv, coffee shops, galleries, Jaffa Port,  and old city of Yafo. For more details about the rental unit, prices and availability please Contact Us

 Main  Apartment  Han-Manuli  Location  History  FleaMarket  Links  Contact Us

 

Han Manuli -Photo Circa חאן מנולי -יפו) 1860-62)  
Han Manuli -Restoration Project - 2008 חאן מנולי -יפו
Han Manuli -Restoration Project - 2006  
Han Manuli -Restoration Project - Today  
 
חאן מנולי הוא מבנה ברחוב בית אשל 11 ביפו הקרוי על שם בעליו הארמני.

המבנה שכן בלב האזור המסחרי שבכניסה לעיר, בין סוק א-דיר היווני שמצפון וממזרח לו, לבין השוק שברחוב יפת מדרום וממערב לו. הוא שימש כחאן חשוב לסוחרים שהגיעו לסחור ביפו, וכתחנת מעבר לרבים מראשוני העלייה הראשונה עד העלייה הרביעית. כמקובל בחאנים רבים באימפריה העות'מאנית, שילב הבניין בין אכסנייה ששכנה בקומה השנייה, ובין מחסן סחורות בקומת הקרקע. עוד שכנו מסחנים ביצרו ובמקום היו גם אורוות לאחסון בהמות המסע של הסוחרים ושל בעלי החיים שהובאו ליפו מכירתם.

המבנה שימש כמרכז ציבורי ופוליטי של הקהילה היהודית בעיר, ובו המתינו חולים שהובאו ליפו עד שימצא רופא שייבוא לבקר אותם. חולים אשר לא היה בידם כסף כדי לשלם את הוצאות האשפוז בבית החולים שער ציון שבעיר, נותרו לעתים במבנה החאן. מחזיתו של החאן יצאו דיליז'נסים לירושלים וליעדים נוספים בעורפה של יפו. המבנה כונה על ידי משה סמילנסקי בכינוי "מרכז המושבות ביפו", ובסביבתו שכנו מוסדות אשר סייעו לקליטת העולים, ובהם ועד חובבי ציון והמשרד הארצישראלי. שנים רבות ניהלו את החאן הזוג ישראל ורבקה כהן. הערבים שיבשו את שמו של ישראל-שרול וקראו לו "סרור" ואת המבנה כינו "חאן סרור".

המבנה משופץ ומתוחזק והוא ניכר בשורת הקשתות שבקומת הקרקע שלו, הסוגרות על ארקדה. בקומה השנייה תלויה מרפסת מוארת, אליה מובילות דלתות מסוגננות רבות, ומעליהן שורת חלונות עגולים. על גג המבנה שלושה חלונות מעוגלים הניצבים במעין אנטבלטורה

מרכז מסחרי

 

בני המושבות הגיעו אל סביבות הח'אן במטרה למכור את יבוליהם ולקנות את צרכיהם. משה סמילנסקי מתאר כי הם הגיעו בדרכים המקובלות אז: "מי ברגל, מי רכוב על חמורו ומי בעגלה". האכסניה, בנוסף להיותה למגורי אורחים, היו בחצר שלה מחסנים לסחורות. במקום היו גם אורות לשהייה לחמורים שעימם הגיעו המתיישבים ליפו ולפרות ולשוורים שקנו בשוקי העיר או שהביאו אותם למכירה. גם הגמלים שהביאו לעיר את המטענים גדולים יותר, כמו שקי החיטה או כדי שמן נהגו להביא לח'אן.

 מרכז ציבורי

ביפו של אותם הימים, מספר משה סמילנסקי לא היו מוסדות ציבור: לא בית עם, לא מועדון ואפילו לא ספריה. התחליף למקום כינוס בציבור היהודי נמצא בחצר הח'אן. המקום נשאר להיות מרכזה של הקהילה היהודית בער עד שהוקמו המרכזים הציבוריים והתרבותיים.

החאן שימש בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 את העולים לארץ בעלייה השניה שהגיעו לנמל יפו וזה היה מקום מנוחתם הראשון

מלבד היות הח'אן מרכז מסחרי היו לו גם תפקידים נוספים. הוא היה הבית שבו המתינו החולים שהובאו ליפו עד שימצא רופא שייבוא לבקר אותם. החולים היו שוכבים על מחצלות נקייות בחצר עד לבוא הרופא, יבדוק את מצבם וירשום את התרופות הדרושות להם. ביפו של אותם הימים היה רק רופא יהודי אחד. והיה אם החולה היה נזקק לאשפוז היה עליו להמתין עד אשר יתפנה מקום בבית החולים הקטן שהיה בעיר - "שערי ציון".

כאשר היה צריך לנקות את בית החולים באופן יסודי, כמו בערב פסח, החולים הועברו לח'אן מנולי. כמו כן, שהו בח'אן החולים, אשר קרוביהם לא היו מסוגלים לשלם עבורם את דמי האישפוז.

בח'אן התאספו עסקני הציבור שבאו מהמושבות על מנת לתכנן את פעולותיהם בתחום הפוליטי פנימי.

החצר שימשה כעין ככר העיר. אם היה מזדמן למקום מבקר עם עיתון מירושלים או מחו"ל, הוא היה קורא את תוכנו בפני הציבור והם ניהלו בינהם ויכוח. משה סמילנסקי מספר כי הערבים, נהגי הגמלים, שהמתינו מסביב, לא הבינו מדוע היהודים צועקים זה על זה ללא מקח וממכר.

בח'אן היו סוחרי קרקעות. אלה המתינו לבאים מחו"ל על מנת להציע להם קרקעות ברחבי הארץ

עוד..

חאן מנולי הוא אחד מהחאנים הגדולים והחשובים של יפו, וסביבו בתי המלאכה. לכאן הגיעו ראשוני העליה הראשונה. משם יצא קו דיליג'נסים. לצד החאן ושוק א-דיר היו חנויות ותעשיה יהודית. מיקומו, בלב אזור השווקים הטורקיים של העיר (סוג של בזאר מקורה כמו שהיה מקובל בכל עיר ברחבי האימפריה העות'מנית) מעיד כרגיל כי סוחרי החוץ, נזקקו לבית מלון (קומה עליונה) ולחדרי איפסון (קומה תחתונה) לסחורה. ליד חאן מנולי הוקם כמובן מסגד ששירת את הסוחרים ובצמוד לו מצפון התפתח השוק היווני בעוד שדרומה מנו נולד השוק המקומי שהשתרע לאורך רחוב עג'מי (רחוב הזרים (הסוחרים הזרים) עד לשער עיר.


חאן מנולי שאיכסן את רוב העולים שהגיעו במהלך העליות הראשונות (1-4) הפך במהירה לתחנה המרכזית של דליז'אנסים שחיברו את יפו עם מושבות יהודה והלאה לירושלים.
את ייסוד התחבורה הציבורית בארץ ישראל מייחסים לאפרים הלפרין שייסד ב- 1909 את שירות הדליז'נסים מיפו לפתח-תקוה. הדליז'נס היה עגלה רתומה לסוסים, שבתוכה התקינו ספסלי ישיבה לנוסעים. כדי לפתוח את הקו, נדרש הלפרין להרבה מאוד השתדלויות אצל חסן בק, המושל הטורקי הקשוח ששלט ביפו באותם ימים. בתום מלחמת העולם הראשונה וכיבוש הארץ ע"י הבריטים. רכשו הלפרין ועגלונים אחרים מכוניות מעודפי הצבא הבריטי ובנו עליהן ארגזים רחבים שסיפקו מקום לכ-15 נוסעים. הקו הראשון הופעל בין יפו לירושלים.

 

 



 Oldyafo.com  / Copyright © 2011. All Rights Reserved / contact us